תחום הגיל הרך

מיזם גן עם אמא

גן נייד להורים ולילדים בגילאי 0-3 מהחברה הבדואית

ארגון תמר

ארגון תמר הוקם בשנת 2015 על ידי קבוצת פסיכולוגים מהחברה הבדואית בנגב, במטרה לצמצם פערים ולהנגיש שירותים איכותיים בתחומי רווחה, חינוך ובריאות לילדים, נוער, צעירים ומבוגרים – הכל מתוך התאמה תרבותית, שפתית וחברתית לצרכים הייחודיים של הקהילות הבדואיות. הארגון מהווה גשר בין מוסדות המדינה לבין הקהילה, ופועל במקצועיות, רגישות וחדשנות על מנת ליצור שינוי בר קיימא, להעצים מנהיגות מקומית ולבסס תחושת שייכות, מסוגלות ותקווה. תמר פועל בשיתוף עם גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות ושותפים מהחברה האזרחית:

משרד החינוך
משרד הרווחה
משרד הבריאות
משרד הכלכלה
הביטוח הלאומי
רשויות מקומיות בדרום
לשכות לשירותים חברתיים
אנשי דת ומפתח בקהילה הערבית והבדואית
יישובים מוכרים ובלתי מוכרים ברחבי הנגב

מומחיות בגיל הרך ובגיל הינקות

ארגון תמר פועל למעלה מ-10 שנים בתחום הגיל הרך והינקות, ומפתח מענים מקצועיים המותאמים תרבותית לצורכי האוכלוסייה הבדואית בנגב.

הארגון מפעיל תוכניות חינוכיות וטיפוליות, ומוביל הכשרות מקיפות לאנשי מקצוע בתחום.

לארגון ניסיון רב בעבודה בסביבה רב-תרבותית, עם היכרות מעמיקה עם החסמים הייחודיים של החברה הבדואית.

צוות הארגון כולל מומחים מהחברה הבדואית:

פסיכולוגים קליניים וחינוכיים
עובדים סוציאליים
פסיכותרפיסטים
קלינאי תקשורת
מרפאים בעיסוק
מטפלים באמצעות אומנויות
מנחי קבוצות ועוד

רציונל

86% מהילדים בגיל זה אינם משולבים כלל במסגרות חינוך, או משולבים במסגרות לא מפוקחות – מצב המעיד על פער משמעותי בזמינות ובנגישות של מענים חינוכיים איכותיים בגיל הרך.

גיל הינקות

גיל הינקות (לידה עד גיל 3) הוא שלב מכריע בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הילד. בתקופה זו, חשיפה לחוויות מגוונות, קשר אישי עם מבוגרים משמעותיים, והתנסויות חברתיות–רגשיות מעצבים את יכולותיו של הפעוט ומניחים את היסודות לעתידו.

התקשרות בטוחה בין האם לתינוק תורמת באופן ישיר להתפתחותו הרגשית, החברתית והקוגניטיבית – ומשפיעה גם על סיכוייו להשתלב בחברה בהמשך החיים.

הקשר בין ההורה לילד הוא מרחב הכרחי להתפתחות מיומנויות שפה, חשיבה והפנמת ערכים. אהבה, יציבות, אכפתיות ורגישות הורית הם מתווכים מרכזיים בהתפתחות הילד, והמשפחה היא ללא ספק המסגרת הראשונית והמשמעותית ביותר לעיצוב עולמו של הפעוט.

חסם רגשי: דיכאון אחרי לידה

נשים בחברה הבדואית בדרום עם שיעור דיכאון אחרי לידה, הכי גבוה בארץ 40% לעומת 12% בכלל האוכלוסייה. חשיבות הזיהוי המוקדם והמטפלת החברתית, הינו משמעותי מאוד בקרב נשים אלו לטובת הטיפול המיידי. בנוסף, דיכאון אחרי לידה משמעותו רבות הן בהתקשרות עם הפעוט והן בהתפתחות הרגשית והחברתית שלו.

חסם גיאוגרפי

החברה הבדואית פרוסה על שטח גיאוגרפי רחב וצורות חיים שונות, החל מחיים בישוב לא מוכר ועד עיר. המענים הקיימים כיום בסגרות של מעונות או משפחתונים, ניתנים בעיקר במענה מקומי לאוכלוסייה המתגוררת בסמוך למבנה עצמו. האימהות האמונות על הטיפול בפעוט הן לרוב ללא רישיון או רכב, לכן, משפחות רבות בוחרות להשאיר את הפעוט עם האם בבית.

חסם מגדרי

כניסתן של יותר נשים למעגל ההשכלה והתעסוקה מחייבת מציאת סידור לפעוטות.

חסם תרבותי

עד היום המבנה החברתי–קולקטיבי שירת את האם בכך שהוא יצר תמיכה בגידול הילדים ותמיכה רגשית באם. מבנה זה היה משמעותי גם עבור הפעות– הוא זכה ברשת תמיכה, ומענים רבים יותר מבחינה קוגניטיבית, רגשית וכו’. אולם, כיום החברה הבדואית בתהליכי מודרניזציה מוצאים את החברה הקולקטיביסטית הופכת יותר ויותר לאינדיבידואלית, כך שהאם והפעוט נותרם כמעט ללא עזרה. התוצאה– בידוד גבוה, חוסר מסוגלות, היעדר השתלבות במערכת/ השכלה.

גיל הינקות בחברה הבדואית

לחברה הבדואית חסמים ייחודיים אשר משפיעים על גיל הינקות:

כיום, רק 14% מהפעוטות בחברה הבדואית בדרום משולבים במסגרות חינוך לגיל הרך. שיעור ההשתלבות הנמוך נובע משילוב של חסמים תרבותיים, גיאוגרפיים ומגדריים, המובילים להיעדר נגישות למסגרות איכותיות בשנות החיים הראשונות. מצב זה יוצר קרקע לפערים התפתחותיים חמורים – רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים – בקרב פעוטות בגיל הינקות, ומלווה לרוב גם במצבי מצוקה של האימהות: אבטלה ממושכת, היעדר השכלה פורמלית, וחוסר גישה לתמיכה טיפולית וחינוכית.

התערבות מוקדמת בגיל הרך – הכוללת איתור גורמי סיכון, אבחון פערים וזיהוי צרכים – מהווה מפתח למניעת פערים התפתחותיים ולצמצום השלכות שליליות לטווח הארוך.

מענה נכון ומקיף בגיל הינקות תורם באופן משמעותי למימוש הפוטנציאל של הפעוטות, מחזק את תחושת המסוגלות, ומאפשר תשתית לצמיחה בריאה – רגשית, קוגניטיבית וחברתית.

במארג הזה, לאנשי החינוך – הסייעות, המטפלות והגננות – יש תפקיד מפתח: הם מהווים דמויות משמעותיות בעיצוב אישיותו של הילד ובבניית יסודות חינוכיים ורגשיים שילוו אותו לאורך חייו.

גן עם אמא

מודל חינוכי בינלאומי המשלב הורות, התפתחות וחוויה קהילתית

"גן עם אמא" הוא מודל חינוכי ייחודי שפותח בארה״ב ונועד לתת מענה לאימהות שבחרו להאריך את חופשת הלידה עד גיל 3 של ילדיהן. מאז פותח, המודל אומץ במספר מדינות ברחבי העולם – מאנגליה והולנד ועד מדינות באפריקה – והפך לדרך חדשנית וחווייתית ללוות את הילד בראשית דרכו. במסגרת המודל, פועל מרכז התפתחות או גן ילדים שבו מתקיימים מפגשים שבועיים או בתדירות גבוהה יותר, בהשתתפות פעוטות והוריהם.

הפעילות מתנהלת לפי סדר יום קבוע, בדומה לגן רגיל:

פינות יצירה ומשחק חופשי

סיפורים, שירים והפעלות

חוגים, ג'ימבורי, משחקים דידקטיים

ליווי התפתחותי מקצועי

יתרונות המודל

חיזוק קשר הורה–ילד בתקופה רגישה ומעצבת
חשיפה מוקדמת לעולם חברתי ולתכנים התפתחותיים
מתן כלים וידע להורים על ידי צוותים מקצועיים
צירת קהילת הורות תומכת, שיתוף חוויות והתמודדות

ההבדל המרכזי הוא שההורה נשאר עם הילד במהלך הפעילות ולוקח חלק פעיל בעולמו. המרחב נבנה כמרחב בטוח, רגשי ופיזי, בו הילד מקבל מענה לצרכיו מההורה, תוך שהוא לומד, חוקר ומתפתח.

גן עם אמא נייד

"גן עם אמא נייד" הוא מודל חדשני המגיע ישירות ליישובים הבדואיים, תוך התאמה מלאה למאפיינים התרבותיים והחברתיים של הקהילה. המודל מנגיש מסגרת התפתחותית איכותית לילדים בגילאי 0–3, במקומות בהם אין גישה למסגרות קבועות. גן נייד זה מאפשר מניעה מוקדמת של מצוקות רגשיות והתנהגויות סיכון, לצד קידום מסוגלות רגשית, פיתוח אישי והקניית כישורי חיים רכים – גם לילד וגם להורה.

אמהות

קבוצה מבוססת על יחסי אמון
הקניית ידע וכלים להורות
קבוצת העצמה, חיזוק ופיתוח כישורי חיים ומיומנויות תעסוקתיות
השתלבות בסדנת הכנה לעולם העבודה

תינוקות

ברמת ההתקשרותית – יצירת קשר המבוסס על ביטחון ואמון בגורם המטפל
ברמת ההתפתחותית – התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית
חשיפה ויצירת אינטראקציה עם קבוצת השווים
זיהוי ואיתור גורמי סיכון

אוכלוסיית יעד

180 אימהות בשנה לילדים בגילאי 3 חודשים עד גיל 3 מהחברה הבדואית, אשר אינן עובדות וילדיהם אינם משולבים במסגרת מעון/ משפחתון. או אימהות בחופשה או בתקופה ללא תעסוקה.

צוות מקצועי

מנהל תוכנית: ניהול התוכנית, ניהול הצוות, הכשרה והדרכה של הצוות, ניהול שותפויות ואיגום משאבים
גננת: תואר ראשון בגיל הרך, מובילת גן, מנהלת את לו"ז הגן, מומחית לגיל הרך
פסיכולוג חינוכי: יגיע אל הגן אחת לחודש/ ע״פ הצורך, יערוך תצפיות על הילדים והתערבויות במידת הצורך
אנשי מקצוע בגיל הרך: קלינאי תקשורת/ פיזיותרפיה/ תנועה לגיל הרך ועוד- יגיעו להעביר חוגים וסדנאות
פיתוח פדגוגי: יעשה על ידי אנשי מקצוע בתחום גיל הינקות
אדמיניסטרציה: נהג של הגן, אחראי אחזקה ותפעול אדמיניסטרטיבי של הגן

סדר יום בגן

9:00-9:30

התכנסות וזמן פעילות חופשית

9:30-10:00

מפגש משותף: הורים ילדים

10:00-10:30

עבודה בתחנות משתנות (יצירה/ ג'ימבורי/ תרגילים מונטסורים ועוד)

10:30-11:00

ארוחת עשר משותפת (כל ילד מביא אתו את האוכל שלו)

11:00-11:45

סדנאות/ חוגי העשרה

12:45-12:30

סיכום יום וסידור הגן

13:00

פיזור לבתים

לו"ז שבועי לדוגמא- 'גן אמא נייד'

	א	ב	ג	ד	ה
09:00-13:00	גן אמא רחמה	גן אמא אום בטין	גן אמא חורה	גן אמא רחמה	גן אמא אום בטין
13:00-16:00	הורים: סדנאות תהליכיות, סדנאות העשרה להורים, הדרכות הורים ילדים: חוגי העשרה, פנאי ופעילות

ארגון תמר נוסד ב-2015 על-ידי אנשי טיפול מומחים מהחברה הערבית במטרה
לפתח מענים פסיכו-סוציאליים מונגשים ומותאמים תרבותית וקהילתית, במטרה
לשפר ולחזק את החוסן האישי בחברה הערבית על-פי שיטת תמר.
שיטת תמר ייחודית במתן מענים חדשניים, רגישים תרבותית, בדגש על סיוע נפשי
במצבי משבר וטראומה. הארגון מסייע בכל שנה לעשרות אלפי אנשים מהחברה
הערבית על כל גווניה בכל רחבי הארץ.