תחוםטיפול
ניידת ״מרחב לנפש״ להורים וילדיהם
בחברה הבדואית בנגב בכפרים הלא מוכרים
רקע
האוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא מוכרים
האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ־300,000 תושבים, מהם כ־30% (כ־100,000 איש)
מתגוררים בכ־35 כפרים לא מוכרים. יישובים אלה אינם זוכים להכרה רשמית מצד המדינה,
מה שמוביל לשורת אתגרים חמורים וייחודיים.
בין האתגרים המרכזיים:
- היעדר הכרה תכנונית ומשפטית
- חוסר אמון במוסדות המדינה
- פיזור גיאוגרפי נרחב
- מחסור חמור בתשתיות בסיסיות (כבישים, מים, חשמל)
- היעדר נגישות לשירותי בריאות, חינוך ורווחה
- חסמים תרבותיים ושפתיים
- מצב סוציו-אקונומי מהנמוכים בישראל – כל 9 הרשויות הבדואיות בנגב משתייכות לאשכול הנמוך ביותר במדדי הרווחה
כ־66% מהתושבים הבדואים בנגב חיים מתחת לקו העוני. שיעורי התעסוקה נמוכים
משמעותית מהממוצע הארצי:
72% מהגברים ו־34% מהנשים מועסקים (לעומת 85% מהגברים ו־76% מהנשים בכלל
האוכלוסייה בישראל)
בכפרים הלא מוכרים, הנתונים קשים אף יותר, בין היתר בשל ריחוק ממרכזי תעסוקה
ותחבורה ציבורית לקויה או לא קיימת.
בנוסף, אירועי ה־7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם הובילו לפגיעה קשה בחברה
הבדואית בנגב – ובפרט בקרב תושבי הכפרים הלא מוכרים.
היעדר תשתיות מיגון, נגישות למידע וחיבור לשירותים הציב אוכלוסייה זו בעמדה פגיעה
במיוחד. פגיעות ישירות של טילים גרמו ל־20 הרוגים, עשרות פצועים, ואלפי נפגעי חרדה,
טראומה ומצוקה נפשית – בהם נשים, ילדים ובני נוער.
האוכלוסייה הפגיעה ביותר בכפרים הלא מוכרים בנגב היא אימהות וילדיהן.
נתונים עדכניים מצביעים על תמונה מדאיגה:

1 מתוך 3 נשים בדואיות
סובלת מדיכאון לאחר לידה, לעיתים מבלי לקבל כל מענה טיפולי

רמות גבוהות של בידוד
חברתי וגיאוגרפי

עומס טיפולי כבד
ממוצע של 5–7 ילדים למשפחה
86% מהילדים בגילאי 0–3, ו־15% מהילדים בגילאי 3–6,
אינם משולבים במסגרות חינוך
גם בגילאי בית הספר המצב מורכב:
כ־25% מהתלמידים נושרים מהמסגרות החינוכיות – לעומת 12% בממוצע בחברה הערבית
ו־6.5% בלבד בחברה היהודית הלא-חרדית.
הצורך בניידת ״מרחב לנפש״
מחקרים מהארץ ומהעולם מראים כי תוכניות התערבות קהילתיות המיושמות ברגישות
תרבותית מביאות לתוצאות משמעותיות בחיזוק החוסן האישי, המשפחתי והקהילתי –
במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות.
בהתאם להבנה זו, פיתח ארגון תמר את "מרחב לנפש" הנייד – מענה חדשני ומניעתי בתחום
בריאות הנפש, המאפשר מרחב בטוח, נגיש ומוגן עבור ילדים, בני נוער והוריהם מהחברה
הבדואית בנגב, לרבות תושבי הכפרים הלא מוכרים.
פיתוח זה מהווה פתרון ייחודי ונגיש אשר מאפשר:

מודל הוליסטי

יציבות ורציפות
ביקורים קבועים ליצירת אמון וקשר מתמשך, יכולה לפעול גם בהיעדר תשתיות קבוצות הבאת שירותים חיוניים ישירות לקהילות מבודדות

שיטות התערבות מותאמות
ההתחשבות במסורת, בערכים ובנורמות החברתיות בשפה הערבית
הכוללת הבנת הניואנסים התרבותיים

מענה מותאם תרבות ושפה
עבודה בשיתוף עם מנהיגות מקומית, אנשי דת ומשפיעים מהקהילה,
הקפדה על מרחבים לנשים בלבד, שילוב בין תפיסות מסורתיות עם גישות התערבות חדשניות
אוכלוסיית יעד
הורים וילדיהם (גילאי 6-18) מהחברה הבדואית בנגב מהכפרים הלא מוכרים בעלי אחד או
יותר מהמאפיינים הבאים:
- קשיים במסוגלות האישית, הנפשית וההורית
- נחשפו בצורה ישירה או עקיפה לאירוע טראומתי
- איבדו מישהו מבני משפחתם/חבר בעקבות אירוע אלימות
- נמצאים במצוקות נפשיות
- חוסר וודאות, מצבי דחק
- מתמודדים עם מצוקות רגשיות: הסתגרות והתבודדות, היעדרות ממסגרות לימודיות,
- התפרצויות זעם
סה״כ משתתפים בשנה– 150 יקבלו טיפול נפשי, 25 אבחונים, 180 הורים ישתתפו בסדנאות חוסן, 576 ילדים ובני נוער ישתתפו בסדנאות תרפיה, 288 ילדים ובני נוער ישתתפו בקבוצות טיפול- סה״כ 1219 הורים, ילדים ובני נוער בשנה. סה״כ משתתפים בשנתיים– 2,438
מטרות
- הנגשת מענים פסיכוסוציאליים עבור הורים וילדיהם בכפרים הלא מוכרים באופן ייחודי המותאם למאפייני האוכלוסייה, במטרה למנוע התפתחות של מצוקות נפשיות והתדרדרות להתנהגויות סיכון בהמשך
- הקניית כלים ומיומנויות למשתתפים להתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה וטראומה
- חיזוק החוסן האישי, החברתי והקהילתי בחברה הבדואית- יצירת מעגלי תמיכה ורשתות תומכות
- מתן מרחב פתוח ובטוח לוונטילציה ושחרור מתחים
מודל הפעלה
הניידת הפיזית
- קרוון נייד מותאם, מעוצב ומצויד
- חלוקה לאזורי פעילות בקרוון ומחוצה לו (טיפול, הפגה, תרפיה)
- אמצעי חינוך וטיפול (משחקים, ספרים, ערכות יצירה)
ניידת ״מרחב לנפש״
מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שתוכניות התערבות קהילתיות, המותאמות תרבותית, משיגות תוצאות משמעותיות בחיזוק החוסן האישי, המשפחתי והקהילתי – במיוחד באוכלוסיות מוחלשות ובמצבי משבר.
בהתבסס על עקרונות אלה, פיתח ארגון תמר את ניידת "מרחב לנפש" – מענה חדשני ונגיש בתחום בריאות הנפש הקהילתית.
ניידת זו מביאה איתה מעטפת של שירותים רגשיים, חברתיים ויצירתיים, אשר פותחו והותאמו במיוחד לצורכי החברה הבדואית בנגב. המודל נכתב ונבנה מתוך הבנה עמוקה של הרקע התרבותי, המרחב החברתי והאתגרים הייחודיים של האוכלוסייה.
הניידת משמשת כ־מרחב בטוח ומוגן עבור ילדים, בני נוער והוריהם – ומספקת מענה מניעתי, נייד ונגיש, עד לפתח הבית בקהילות הפזורות, לרבות בכפרים הלא מוכרים.
פיתוח זה מהווה פתרון ייחודי המאפשר בין היתר:
- גישה לטיפול רגשי איכותי באזורים מרוחקים
- -סדנאות לחוסן רגשי לילדים, נוער והורי
- קבוצות תמיכה והתמודדות עם טראומה
- שימוש בכלים יצירתיים לטיפול: תנועה, מוזיקה, אמנות
- העלאת מודעות לבריאות הנפש בקהילה
המודל שפותח על-ידי תמר כולל מרכז טיפולי-חברתי המאגד בתוכו שלושה מרחבים חדשניים, יצירתיים ומגוונים, המאפשרים לכל ילד או ילדה, נער או נערה, אם או אב – כיחידים או כמשפחה – למצוא את המענה הרגשי האישי והמותאם ביותר עבורם.
- ילדים יכולים להשתתף בסדנאות תרפיה בתנועה, מוזיקה ומשחק, בהן יקבלו כלים חווייתיים לעידוד ביטוי רגשות, וויסות רגשי וונטילציה רגשית.
- בני נוער יכולים להשתלב בקבוצות לפיתוח קשרים חברתיים, חיזוק תחושת המסוגלות, והעמקת משאבי ההתמודדות האישיים.
- הורים משתתפים בסדנאות לפיתוח חוסן אישי ומשפחתי, רוכשים כלים להתמודדות עם אתגרים יומיומיים ומעמיקים את הקשר עם ילדיהם באמצעות שיח רגשי מיטיב.
- המודל מבוסס על שילוב בין טיפול, קהילה ויצירה – מתוך הבנה כי הדרך לחוסן נפשי עוברת דרך חיבור אישי, חווייתי ותרבותי.
- הניידת תפעל 5 ימים בשבוע בין השעות 12:00-18:00 ותגיע כל יום לכפר אחר בפזורה הבדואית.
מרחב רגשי
טיפולים רגשיים
טיפולים דיאדיים
אבחונים
מרחב חברתי
סדנאות חוסן
סדנאות גוף-נפש
מפגשים הפגתיים
מרחב יצירתי
טיפול באומנות
טיפול בתנועה
טיפול במציאות מדומה
"מרחב לנפש" מבוסס על מודל טיפולי הוליסטי המשלב שלושה מרחבים הפועלים במקביל ומשלימים זה את זה – רגשית, חברתית ויצירתית. המרחבים מעניקים מענה מותאם תרבותית לכלל האוכלוסייה: ילדים, נוער, הורים ומשפחות.

מרחב רגשי
– מרחב ייעודי לטיפול וסיוע רגשי מקצועי הכולל:
– טיפולים פרטניים
– טיפולים זוגיים ומשפחתיים
– טיפולים דיאדיים (הורה–ילד)
– אבחונים פסיכולוגיים

מרחב חברתי
מרחב בטוח לפיתוח חוסן אישי ומשפחתי, עיבוד רגשי והפוגה רגשית– חברתית:
– סדנאות להורים: פיתוח חוסן אישי, התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, וויסות רגשי, שיח רגשי עם ילדים כולל שימוש בחוברת עבודה ייחודית להורים לילדים בגיל הרך
– סדנאות לילדים (גילאי 6–12): תרפיה חווייתית בתנועה ומוזיקה, משחקים רגשיים לביטוי עצמי, סדנאות הפוגה, הרפיה והרגעה, חיזוק כלים להתמודדות עם מצבי קושי
– סדנאות לנוער (גילאי 12–18): חיזוק משאבים אישיים ורגשיים, התמודדות עם מצבי חירום ומשבר, מניעת בדידות והתנהגויות סיכון
– סדנאות דיגיטליות: הפקת קמפיינים להעלאת מודעות לבריאות נפשית כלים לשימוש בטוח ברשתות החברתיות

מרחב חברתי
מרחב טיפולי המתבסס על טכניקות השלכתיות חדשניות המותאמות לתרבות ולמסורת הבדואית:
– טיפול באמנות
– תרפיה במוזיקה
– תנועה וכתיבה יצירתית
– שימוש במציאות מדומה
– תהליכים קבוצתיים לחיזוק הבעה רגשית וזהות

ארגון תמר נוסד ב-2015 על-ידי אנשי טיפול מומחים מהחברה הערבית במטרה
לפתח מענים פסיכו-סוציאליים מונגשים ומותאמים תרבותית וקהילתית, במטרה
לשפר ולחזק את החוסן האישי בחברה הערבית על-פי שיטת תמר.
שיטת תמר ייחודית במתן מענים חדשניים, רגישים תרבותית, בדגש על סיוע נפשי
במצבי משבר וטראומה. הארגון מסייע בכל שנה לעשרות אלפי אנשים מהחברה
הערבית על כל גווניה בכל רחבי הארץ.