תחוםטיפול

מרחב לנפש

מרחב לתמיכה וסיוע נפשי לחברה הבדואית בנגב

רקע

האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כיום כ־310,000 תושבים, ומתמודדת עם אתגרים מערכתיים מורכבים וייחודיים, ביניהם:

  • חוסר אמון כלפי מוסדות המדינה
  • מחסור חמור בתשתיות בסיסיות
  • היעדר נגישות לשירותים חיוניים בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך
  • חסמים תרבותיים ושפתיים
מצב סוציו-אקונומי נמוך במיוחד – כל תשע הרשויות המקומיות הבדואיות שייכות לאשכול הנמוך ביותר במדד הסוציו-אקונומי שני שלישים מהתושבים הערבים בנגב חיים מתחת לקו העוני. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שיעור תעסוקה נמוך, הנובע בין היתר מריחוק ממרכזי תעסוקה, מחסור בתחבורה ציבורית, וחסמים מבניים נוספים: רק 72% מהגברים ו־34% מהנשים מועסקים (לעומת 85% ו־76% בהתאמה בכלל האוכלוסייה בישראל). ילדים, בני נוער וצעירים מהחברה הבדואית נמצאים כיום במצב הפגיע והמוחלש ביותר שידעה הקהילה בעשורים האחרונים.
49%
חיים מתחת לקו העוני
60%
מבני הנוער מוגדרים בסיכון
35%
מהצעירים מוגדרים כחסרי מעש – אינם עובדים ואינם לומדים

לצד המצב הכלכלי-חברתי הקשה, ישנה עלייה באירועי אלימות חמורים שמובילים לאובדן תחושת הביטחון האישי בקרב צעירים, ובמקביל, שימוש מופרז ברשתות החברתיות:

40% מהנערות ו־26% מהנערים מהחברה הערבית מבלים 5 שעות ומעלה ביום ברשתות (לעומת 21% ו־9% בהתאמה בחברה היהודית)

ההשפעות הנפשיות קשות ומדאיגות:

  • 40% מבני הנוער מדווחים על מחשבות אובדניות
  • שיעור ההתאבדות בקרב צעירים מהחברה הערבית גבוה פי 2 מהחברה היהודית באותה קבוצת גיל

השלכות מלחמת 7 באוקטובר – פגיעה ישירה בחוסן האישי והקהילתי

המצב הרגיש ממילא החריף משמעותית בעקבות אירועי 7 באוקטובר.

בקרב האוכלוסייה הבדואית תועדו עשרות הרוגים, חטופים, מאות פצועים ואלפי נפגעי חרדה וטראומה – רבים מהם ילדים ובני נוער.

סקרי שדה מצביעים על כך ש־88% מההורים לילדים ערבים דיווחו על מצוקה רגשית בקרב ילדיהם, שהתבטאה בחרדה, פחד, והתנהגויות מוחצנות.

אף על פי כן, רק 14% פנו בפועל לסיוע נפשי – זאת בשל מחסור חמור במענים רגשיים ובאנשי טיפול דוברי ערבית, בפרט בפריפריה הדרומית.

כתוצאה מכך נרשמה פגיעה חמורה בתחושת הביטחון האישי, ירידה ברמות החוסן הנפשי, ועלייה משמעותית בתסמינים של חרדה, מצוקה רגשית ופוסט-טראומה – בעיקר בקרב ילדים, בני נוער והוריהם.

לצד כלל האתגרים, החברה הבדואית בנגב מתאפיינת בפיזור גיאוגרפי רחב, הכולל גם כפרים לא מוכרים הסובלים ממחסור חמור בתשתיות – ובעיקר בתחבורה ציבורית. מציאות זו מקשה על תושבים רבים לקבל גישה לשירותים בסיסיים, ובפרט לסיוע נפשי מקצועי.

כדי להתמודד עם המציאות הזו, פיתח ארגון תמר את "מרחב לנפש" – מודל הוליסטי וכוללני בתחום בריאות הנפש הקהילתית, אשר שם דגש על מניעה, התערבות מוקדמת, והנגשה תרבותית של טיפול נפשי איכותי. במסגרת ההרחבה, הארגון שואף להקים "מרחב לנפש" בעיר ערד, אשר ייתן מענה לתושבי תל שבע, כסייפה ולכפרים שבתחום המועצה האזורית אל-קאסום – לרבות יישובים לא מוכרים מהסביבה.

אוכלוסיית יעד

הורים וילדיהם מהחברה הבדואית בנגב מהכפרים הלא מוכרים בעלי אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:

  • קשיים במסוגלות האישית, הנפשית וההורית
  • נחשפו בצורה ישירה או עקיפה לאירוע טראומתי
  • איבדו מישהו מבני משפחתם/חבר בעקבות אירוע אלימות
  • נמצאים במצוקות נפשיות
  • חוסר וודאות, מצבי דחק
  • מתמודדים עם מצוקות רגשיות: הסתגרות והתבודדות, היעדרות ממסגרות לימודיות, התפרצויות זעם

33

יקבלו טיפול נפשי

180

הורים

ישתתפו בסדנאות חוסן

160

ילדים ובני נוער

ישתתפו בסדנאות תרפיה

180

ילדים ובני נוער

ישתתפו בקבוצות טיפול

סה״כ 555 הורים, ילדים ובני נוער בשנה.

מטרות

  • הנגשת מענים פסיכוסוציאליים עבור הורים וילדיהם בכפרים הלא מוכרים באופן ייחודי המותאם למאפייני האוכלוסייה, במטרה למנוע התפתחות של מצוקות נפשיות והתדרדרות להתנהגויות סיכון בהמשך
  • הקניית כלים ומיומנויות למשתתפים להתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה וטראומה

  • חיזוק החוסן האישי, החברתי והקהילתי בחברה הבדואית- יצירת מעגלי תמיכה ורשתות תומכות

  • מתן מרחב פתוח ובטוח לוונטילציה ושחרור מתחים

״מרחב לנפש״ ערד

"מרחב לנפש" הוא מודל ייחודי שפותח על-ידי ארגון תמר כמענה הוליסטי, נגיש ורגיש תרבותית בתחום בריאות הנפש הקהילתית. המודל מהווה מעטפת שירותים רגשיים–חברתיים–יצירתיים, שנבנתה ונכתבה במיוחד עבור החברה הבדואית, במטרה להעניק מענה מניעתי, לחזק חוסן אישי, חברתי וקהילתי, ולהתמודד עם מצבי משבר ותחושות מצוקה – תוך התאמה מלאה למאפיינים התרבותיים, החברתיים והקהילתיים של האוכלוסייה. המודל שפותח על-ידי ארגון תמר כולל מרכז טיפולי–קהילתי המאגד בתוכו שלושה מרחבים חדשניים, יצירתיים ומגוונים. המרחבים נבנו מתוך הבנה שכל אדם – ילד, נער, הורה או משפחה – זקוק למענה מותאם אישית, רגיש ומדויק.

לילדים

המרחב מציע סדנאות תרפיה בתנועה, במוזיקה ובאמנות, המעודדות הבעה רגשית, פיתוח דמיון, עיבוד רגשי דרך חוויה, ויצירת תחושת ביטחון עצמי.

לבני נוער

נערים ונערות יכולים להשתתף בקבוצות תהליכיות המיועדות ליצירת קשרים חברתיים, הגברת תחושת מסוגלות, חיזוק זהות ופיתוח משאבי התמודדות עם אתגרי החיים.

להורים

הורים מוזמנים לקחת חלק בסדנאות להעצמה הורית ולפיתוח חוסן אישי ומשפחתי. המפגשים כוללים כלים להתמודדות עם מצבי לחץ, אתגרים רגשיים ותקשורת מיטיבה עם הילדים.

המרחב תפעל 5 ימים בשבוע בין השעות 12:00-18:00.

תחומי הפעילות

"מרחב לנפש" מבוסס על מודל טיפולי הוליסטי המשלב שלושה מרחבים הפועלים במקביל ומשלימים זה את זה – רגשית, חברתית ויצירתית. המרחבים מעניקים מענה מותאם תרבותית לכלל האוכלוסייה: ילדים, נוער, הורים ומשפחות.

מרחב רגשי

מרחב ייעודי לטיפול וסיוע רגשי מקצועי הכולל:

  • טיפולים פרטניים
  • טיפולים זוגיים ומשפחתיים
  • טיפולים דיאדיים (הורה–ילד)
  • אבחונים פסיכולוגיים

מרחב חברתי

מרחב בטוח לפיתוח חוסן אישי ומשפחתי, עיבוד רגשי והפוגה רגשית–חברתית:

  • טיפולים פרטניים:

– פיתוח חוסן אישי

– התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר – וויסות רגשי – שיח רגשי עם ילדים: כולל שימוש בחוברת עבודה ייחודית להורים לילדים בגיל הרך
  • סדנאות לילדים (גילאי 6–12):

– תרפיה חווייתית בתנועה ומוזיקה

משחקים רגשיים לביטוי עצמיסדנאות הפוגה, הרפיה והרגעהחיזוק כלים להתמודדות עם מצבי קושי
  • סדנאות לנוער (גילאי 12–18):

– חיזוק משאבים אישיים ורגשיים

התמודדות עם מצבי חירום ומשברמניעת בדידות והתנהגויות סיכוןסדנאות דיגיטליות: הפקת קמפיינים להעלאת מודעות לבריאות נפשיתכלים לשימוש בטוח ברשתות החברתיות

מרחב יצירתי

מרחב טיפולי המתבסס על טכניקות השלכתיות חדשניות המותאמות לתרבות ולמסורת הבדואית:

  • טיפול באמנות
  • תרפיה במוזיקה
  • תנועה וכתיבה יצירתית
  • שימוש במציאות מדומה
  • תהליכים קבוצתיים לחיזוק הבעה רגשית וזהות

ארגון תמר נוסד ב-2015 על-ידי אנשי טיפול מומחים מהחברה הערבית במטרה
לפתח מענים פסיכו-סוציאליים מונגשים ומותאמים תרבותית וקהילתית, במטרה
לשפר ולחזק את החוסן האישי בחברה הערבית על-פי שיטת תמר.
שיטת תמר ייחודית במתן מענים חדשניים, רגישים תרבותית, בדגש על סיוע נפשי
במצבי משבר וטראומה. הארגון מסייע בכל שנה לעשרות אלפי אנשים מהחברה
הערבית על כל גווניה בכל רחבי הארץ.

חשוב שנשמור על קשר!